הזמי נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

פסק דין

1. א. בתחילת ינואר 2012 הגיש התובע לנתבעת בקשת הלוואה מסוג "משכנתא" לרכישת זכויות אשתו לשעבר בבית מגורים (להלן:"הנכס") ובאמצעות נציגת הנתבעת, הגיש את כל החומר לפי דרישתה, כולל החלטת בית הדין הרבני על רכישת הנכס.

ביום 15.2.12 אישרה הנתבעת את בקשת התובע באישור עקרוני, בכפוף לסיום מספר הליכים נוספים.

לבקשת נציגת הנתבעת, המציא התובע מסמכים מאומתים על מצבו ההנדסי והתכנוני של הנכס, כולל: חריגות בניה ויחידות הדיור המצויות בו, כלומר, היות הבית מחולק וכן התשואה המתקבלת בגין השכרת יחידות הדיור.

ב. א) בעוד התובע ממתין לסיום פעולות הכונסת בעניין העברת הזכויות ורישום הבעלויות, פג תוקף האשור העקרוני והתובע התבקש על ידי נציגת הנתבעת להגיש בקשה חדשה על בסיס החומר המצוי כבר בידי נציגת הנתבעת ובהמשך לכך, שוב הודיעה נציגת הנתבעת על אישור עקרוני חדש וביום 23.7.12 קיבל התובע הפניה מטעם הנתבעת לביצוע שמאות מקרקעין לקביעת שווי הנכס וקביעת גובה ההלוואה שתנתן ולשם כך, הופנה התובע אל שמאי מטעם הנתבעת.

ב) עבודת השמאות בוצעה ביום 1.8.12 בתמורה לסך 1,200 ₪ ששולם על ידי התובע. דו"ח זה הוגש ביום 10.8.12 או בסמוך לכך ונציגת הנתבעת הודיעה לתובע, שהבנק החליט לדחות את בקשת ההלוואה, תוך נימוק, שהבנק לא משעבד נכס מחולק ליחידות דיור.

ג. לאור הנימוק הנ"ל, פנה התובע להנהלת הנתבעת, הן בעל פה והן בכתב וביקש להשיב לו את הסך של 1,200 ₪, משום שנימוק דחיית הבקשה לא נבע מסיבה או גילוי חדש, שכן אותם נתונים היו בידי הנתבעת עוד טרם ביצוע עבודת השמאות.

התובע מציין, שהנתבעת רצתה להחזיר לו רק חלק מהסכום ולכך לא הסכים ולכן, הגיש הוא תביעה זו לחייב את הנתבעת לשלם לו את הנזק הכספי שנגרם לו כתוצאה מהתנהלותה בסך של 1,200 ₪ ובנוסף לכך ביקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 1,000 ₪ עבור הוצאות וטרחה.

2. הנתבעת הגישה כתב הגנה ארוך ומפורט, בו מבקשת היא לדחות את תביעת התובע, בהיעדר עילה, כאשר נימוקי הנתבעת לטענה זו, פורטו בסעיף 6 לכתב ההגנה וכן נטען על ידי הנתבעת, שהמחדל בגינו לא הועמדה לתובע ההלוואה רובץ לפתחו של התובע בלבד.

לגופו של עניין מעלה הנתבעת את טענותיה העיקריות הבאות:

א. א) התובע פנה לראשונה אל הנתבעת בבקשה לקבלת אישור עקרוני לקבלת הלוואה לצורך רכישת זכויות בנכס ובמועד הגשת הבקשה ציין התובע בפני נציגי הנתבעת פרטים ראשוניים בלבד הנדרשים לצורך הגשת בקשה לקבלת אישור עקרוני. בבקשה זו, ציין התובע, את עיסוקו ואת הכנסותיו והתובע אף ציין, שבמסגרת ההליכים המשפטיים בינו לבין גרושתו, ערך שמאי חוות דעת שמאית אודות הנכס והתובע ביקש מהנתבעת לקבל חוות דעת זו, תוך ציון שלא ידרוש חוות דעת נוספת.

ב) דרישת הבנק מהלווים להמציא הערכת שמאי, מהווה בטוחה להבטחת פירעון ההלוואה ולבנק יש רשימת שמאים המקובלים עליו והם המורשים היחידים לערוך שמאויות ביחס לנכסים המיועדים לשמש כבטוחה. לכן, פעלה הנתבעת בעניינו של התובע ודרש כי תבוצע שמאות ביחס לנכס על ידי שמאי מרשימת השמאים המקובלים על ידי הנתבעת.

הנתבעת מציינת, שלאור דרישתה לקבל שמאות על ידי שמאים מתוך רשימת השמאים שלה, אין היא בוחנת חוו"ד שמאיות אחרות.

ג) התובע מסר לנציגת הנתבעת, שהנכס מחולק ל- יחידות המושכרות לשוכרים שונים וזאת לצורך ביסוס הכנסותיו משכירויות ובאותו מועד, לא ציין התובע כי חלוקת הנכס למספר יחידות נפרדות נעשה באופן לא חוקי וללא קבלת היתר כדין והתובע אף הסתיר מהנתבעת, שקיימים חובות וקנסות על הנכס לטובת העירייה בשל אותה חלוקה ובשל חריגות בניה נוספות.

נושא זה עלה לראשונה מחוות הדעת שערך השמאי אליו הפנתה הנתבעת את התובע.

ב. א) ביום 12.1.12 פנה התובע לנתבעת בבקשה נוספת להגדיל את סכום ההלוואה ובמעמד זה נמסרה לתובע תגובת הנתבעת על פיה הסכים באופן עקרוני לאשר העמדת הלוואה בהתבסס על נתונים שהוצגו על ידו, אך אישור זה היה כפוף להשלמת הליכים הדרושים ולאימות הנתונים שנמסרו לבנק.

הבנק התנה את העמדת ההלוואה ברישום הזכויות על שם התובע ורישום משכנתא לטובת הנתבעת בטרם העמדת ההלוואה וכנגד מכתב כוונות שיינתן על ידי הבנק ובלבד שההלוואה תהא התשלום האחרון ע"ח הרכישה.

ב) האישור העקרוני ניתן על סמך הצהרותיו בעל פה של הלקוח ולכן אישור העמדת ההלוואה מותנה וכפוף לתנאים אותם על התובע היה לקיים בטרם תועמד ההלוואה.

רק לאחר השלמת כל הליכי העמדת ההלוואה והבדיקות ובמידה ולא התגלו לנתבעת נתונים משמעותיים נוספים – מעמידה הנתבעת את כספי ההלוואה לרשות המבקשים.

ג. ביום 17.7.12 פנה התובע פעם נוספת לנתבעת בבקשה ליתן לו אורכה לאישור העקרוני – זאת ללא הצגת מסמכים נוספים ובעקבות כך, הסכים הבנק לבקשתו והאישור הוארך והתובע ביקש להתקדם מול הנתבעת בהליכים הנדרשים לצורך אישור ההלוואה ובין היתר נדרש התובע לפנות לשמאי מתוך רשימת השמאים של הבנק לצורך עריכת שמאות.